טיפול, משחק ויצירה עם ילדים

ד"ר ריבה אלטמן PhD 

עובדת סוציאלית קלינית (M.S.W) פסיכותרפיסטית ומדריכה

טיפול רגשי בילדים באמצעות משחק ויצירה

"תרפיה באמצעות משחק מבוססת על העובדה שהמשחק הוא המדיום הטבעי של הילד להביע את עצמו. זו הזדמנות שניתנת לילד לבטא את רגשותיו ובעיותיו – בדיוק כמו שמבוגרים מדברים על קשייהם" מתוך: דיבס, וירגיניה אקסליין.

מאמר זה בא לענות על כמה שאלות מרכזיות שחוזרות ועולות אצל הורים שפונים לטיפול רגשי עבור ילדיהם: לאיזה גיל מתאים טיפול במשחק? לאיזה סוג של בעיות? איך משחק יכול לרפא? איך אדע שהמטפל.ת שבחרתי מוסמך ומקצועי? מה התפקיד של ההורים בתהליך?

למי לפנות כשאנחנו מחפשים טיפול רגשי עבור הילד.ה שלנו?

טיפול רגשי בילדים נעשה בהכרח באמצעות משחק מסוגים שונים: יצירה, משחק דמיוני, משחקים מובנים, משחק סוציו-דרמתי וטיפול באמנות על סוגיה השונים.

אנשי המקצוע שעוברים הכשרה לטיפול במשחק בילדים יכולים להיות ממספר מקצועות טיפוליים: פסיכותרפיסטים לילדים; עובדים סוציאליים שעברו הכשרה בטיפול בילדים;  מטפלים באמנות וביצירה; פסיכולוגים חינוכיים וקליניים שהתמחו בטיפול בילדים.

כשפונים לטיפול רגשי חשוב לברר האם איש המקצוע שאליו פונים רכש הכשרה מקצועית וצבר ניסיון מקצועי במוסדות מוכרים. מומלץ לבדוק שלאיש הטיפול שאליו פונים יש תעודות אקדמאיות ותעודות הסמכה רלוונטיות. כך תוכלו להגדיל את תחושת האמון והביטחון שלכם באיש המקצוע שאתם מפקידים בידו את הטיפול הרגשי בילדיכם.

נסו להעריך עד כמה אתם והילד.ה תוכלו לחוש ביטחון, לסמוך ולשתף פעולה עם המטפל.ת בתהליך.

מאחר שטיפול רגשי הינו תהליך ארוך ומשמעותי שמצריך התמדה, עמידה בתסכולים, התמסרות ושיתוף פעולה מלא בין ההורים למטפל.ת אנחנו ממליצים שהורים יקיימו מפגש ראשוני עם המטפל.ת ללא הילד, שבה הם ינסו להעריך עד כמה הם חשים נח, סומכים ומסוגלים לשתף פעולה עמה.ו בתהליך. את ההחלטה להתחיל את הטיפול מומלץ לקבל רק על סמך קיום מפגש ראשוני עם המטפל.ת.

לאילו גילאים מתאים טיפול במשחק?

למרות שכל אחד יכול להסתייע מטיפול במשחק, תרפיה במשחק מתאימה במיוחד לילדים בין הגילים 4-12 שנים.

הרכב המשתתפים בפגישות יותאם בהתאם לנסיבות:

לרוב תרפיה באמצעות משחק מתקיימת בצורה פרטנית שבה רק המטפל.ת והילד.ה משתתפים בפגישה. אך בהחלט ישנם מקרים שבהם יתקיימו מפגשים דיאדיים שבהם גם ההורה וגם הילד משתתפים בפגישה הטיפולית ואף מפגשים טריאדיים שבהם שני ההורים והילד.ה משתתפים בפגישה.

לאיזה סוג של בעיות הטיפול במשחק יעיל?

מחקרים תומכים באפקטיביות של תרפיה במשחק בילדים שסובלים ממגוון רחב של בעיות רגשיות, חברתיות והתנהגותיות, כולל ילדים שסובלים מאירועי חיים מורכבים כגון: גירושין, חולי או מוות של אדם קרוב, מעברים, משברים, אישפוזים, מחלות כרוניות, ניצול מיני וגופני, קשיים משפחתיים וטראומות.

הטיפול יעיל למגוון רחב של מצבים ודאגות נפשיות, כגון: קשיים חברתיים, חרדות, דכאון, חריגות, דימוי עצמי נמוך, ליקויים במיומנויות חברתיים וכישורי חיים, קשיי ויסות, ניהול כעסים, הפרעות הסתגלות, הפרעות שינה, עצבות, ביישנות ודאגנות.

מה מייחד את הטיפול במשחק מטיפולים אחרים?

בשונה ממבוגרים שיכולים לבטא במילים את מגוון המחשבות, התחושות והדאגות שלהם, ילדים אינם בהכרח בשלים מבחינה קוגניטיבית ורגשית לבטא את רגשותיהם. לכן קיימת חשיבות לסייע לילדים שנמצאים במצוקה רגשית באמצעות שפה שהם מבינים ומסוגלים להתבטא בה- שפת היצירה והמשחק.

משחק הוא השפה הטבעית של ילדים ובאמצעותו הם מבטאים את עולמם הפנימי - רגשות, התלבטויות, משאלות, ונושאים שמטרידים אותם בחיי היום-יום. המטפל.ת שעבר הכשרה להבין ולפרש את שפת היצירה והמשחק הוא בעל כלים להבנה ולסיוע לילד בשפה שבה הוא מדבר.

איכויות נוספות של המשחק הן: היותו פעילות מהנה שמרוממת את רוחנו. המשחק מאפשר ביטוי עצמי, רכישת ידע, ושיפור יכולת עצמית. משחק מגרה את היצירתיות והדמיון, מסייע בויסות רגשות ומחזק את הביטחון עצמי. אינטראקציה תוך כדי משחק מאפשרת תהליך חיובי של יצירת קשר. דרך המשחק ניתנת הזדמנות להתאמן ולרכוש מיומנוית חברתיות ותפקידים חברתיים. המשחק מהווה מסגרת ללמידת קודים חברתיים וכללי התנהגות. המשחק מאפשר לנו לפתח מיומנויות של תכנון, אסטרטגיה וחשיבה תהליכית.

למשחק ישנן איכויות רבות: רגשיות, לימודיות, מוטוריות וקוגניטיביות. זו הסיבה שמקצועות נוספים מלבד מקצועות הטיפול הרגשי מסתייעים במשחקים – מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורות ופיזיותרפיסטים לילדים.

חשוב להבין שלמרות שכולם נעזרים במשחק המוקד הוא שונה, והמוקד של המטפל הרגשי באמצעות יצירה ומשחק הוא רגשי. מתמקד בעולם הנפשי, ברגש ובקשר הבינאישי בין הילד.ה למטפל.ת.

כיצד עובד הטיפול?

איש המקצוע המיומן בטיפול באמצעות משחק מכיר את ה'שפה' הטבעית של הילד. דרך הכרות עם שפת המשחק הוא יכול להבין את עולמם הרגשית של הילדים ולסייע להם במגוון כלים טיפוליים שיש לרשותו.

כמו בפסיכותרפיה שנעשית עם מבוגרים גם בפסיכותרפיה בילדים הנעשית באמצעות משחק ויצירה חשוב שהמרחב הטיפולי יעניק למטופלים סביבה יציבה, עקבית מכילה ומקבלת. חשוב שתיווצר אוירה חמה שבה ירגיש הילד שיש לו מקום בטוח שבו הוא יכול לבטא את כל טווח הרגשות והתחושות שעולות בו. כמו כן קיימת חשיבות ראשונה במעלה שמערכת היחסים בין המטפל.ת לילד.ה תהייה מערכת יחסים של אמון ותאפשר התקדמות והתפתחות אישית.

פגישות של תרפיה במשחק מתקיימות לאחר בחירה מוקפדת של משחקים וחומרי יצירה. בעזרת המשחקים הילד מבטא רגשות, מחשבות חוויות והתנהגויות דרך המשחק. הצעצועים במרחב המשחקים, משמשים עבור הילד מילים. במהלך המפגשים הילד בוחר כיצד לבלות את הזמן. הוא יכול לבחור אם לדבר, להשאר שקט, לשחק לבד ובאיזו מידה ואופן לערב את המטפל.

דרך המשחק והיצירה ודרך הקשר האישי שנוצר בינו לבין הילד בטיפול המטפל מנסה להבין את עולמו הרגשי של הילד. המפגשים הטיפוליים מאפשרים לילד לעבד את הנושאים שמטרידים אותו שבגללם הוא סובל מבעיות וקשיים. הכרות המטפל את הרקע האישי של הילד, מסייעת לו להבין ולהיות ערני לקשרים אפשריים בין סגנון המשחק ובין הקונפליקטים הרגשיים שלו.

כמה זמן נמשך טיפול במשחק?

לרוב מפגש טיפולי אורך 45-50 דקות. והמפגשים מתבצעים בתדירות שבועית. חשוב לציין שישנם ילדים שאינם מסוגלים לקיים מפגש באורך הממוצע ואז נמליץ על קיצור המפגש לזמן שיאפשר מפגש אפקטיבי שיאפשר לילד לצאת בתחושה של החזקה והכלה (ולא בתחושת תסכול והתפרקות). יהיו ילדים שמפגש בתדירות שבועית אינו מספיק להם ואז נמליץ על הגברת התדירות לשניים ולעיתים שלושה מפגשים בשבוע.

מאוד קשה לצפות מראש לכמה מפגשים הילד יזדקק לצורך השלמת התהליך הטיפולי. ניתן להגדיר באופן כללי שככל שהבעיה ממוקדת יותר (למשל פחד ספציפי ) וככל שחלף פחות זמן מהופעת הבעיה ועד הפנייה לטיפול - הצפי הוא שהטיפול יהיה קצר יותר. טיפול 'קצר' בילדים באמצעות משחק עשוי להימשך כשלושה חודשים וכאשר הפניה לטיפול נובעת מקשיים מורכבים וממושכים יותר טיפול בילדים עשוי להיות תהליך ארוך שמתמשך שנה ויותר.

ומהו תפקיד ההורים בטיפול?

קיימת חשיבות לכך שההורים והמטפל ישתפו פעולה כדי לסייע לילד. חשוב שההורים יתייחסו לטיפול כהזדמנות לשינוי וצמיחה, לא רק לילד, אלא לכל בני המשפחה.

הניסיון מלמד כי קיים קשר דו כיווני בין הקשיים של הילד לקשיים המשפחתיים. כלומר, לעיתים בעיה רגשית אצל הילד מובילה לקושי משפחתי וההפך – קושי משפחתי עשוי לגרום לקשיים רגשיים אצל הילד. הקשר הדו כיווני קיים גם בתהליך חיובי – בשני המקרים, הילד והמשפחה מחלימים מהר יותר כאשר קיים שיתוף פעולה.

במקביל לפגישות של המטפל עם הילד.ה מתקיימות גם פגישות נפרדות של המטפל עם ההורים. מפגשים אלו נקראים מפגשי 'הדרכת הורים' והם חלק מהטיפול. במפגשים אלו מעלים ההורים סוגיות ולבטים הקשורים בהתמודדות שלהם עם הילד. המטפל, מתוך היכרותו עם הילד ומתוך ניסיונו המקצועי, מסייע להורים בפגישות אלו לגייס עמדה הורית ונוכחות הורית מותאמת לצרכים הנפשיים של הילד. הפגישות עם ההורים מהוות מרכיב משמעותי בתהליך הטיפול והריפוי.

הפגישות עם ההורים, במקביל לפגישות עם הילד חשובות לשתי פונקציות עיקריות. אחת היא עדכון שוטף על מצבו של הילד – כפי שהוסבר עד כה, הילד בוחר להביא את התכנים לטיפול, אך קיימת חשיבות רבה שהמטפל יהיה מודע למצב האובייקטיבי של הילד. כיצד מתפקד במשפחה/בי"ס/חברתית והאם יש שינויים בסימפטומים בעטיים פנו לטיפול. חשוב למטפל לדעת האם חלו שינויים כלשהם במצב המשפחתי או בקרב דמויות שמשמעותיות לילד.

פונקציה שנייה של המפגש עם ההורים קשורה לתפקוד ההורי. מפגש בין ההורים למטפל הוא חשוב כדי לאפשר להורים לעבד תכנים שקשורים להורות ולהתלבט לגבי דילמות שקשורות להתמודדות שלהם עם הילד. זה המקום לבטא את הקשיים בהורות, להתייעץ ולגבש עמדה ונוכחות הורית מיטיבה ומותאמת לצרכים הרגשיים של הילד.

כפי שנאמר לעיל, חשוב שההורים יבחרו מטפל שהם סומכים עליו ובוטחים בו. ילד שמרגיש שהוריו סומכים על המטפל שלו מתגייס יותר בקלות להליך הטיפולי ומידת שיתוף הפעולה שלו בטיפול גוברת.

קיימות דרגות שונות של מעורבות הורים בטיפול. לרוב, מדובר בהדרכת הורים שמתקיימת אחת לשבועיים או שלושה, זאת בנוסף לפגישות השבועיות של הילד עם המטפל.

לעיתים מטפל ימליץ על מעורבות גבוהה יותר של ההורים והמשפחה בטיפול. למשל, טיפול דיאדי (הורה וילד ביחד), שילוב ישיר של ההורים בטיפול עצמו (filial therapy) או טיפול משפחתי.