לחץ ואתגר - מתוך מאמר שכתבתי משנות ה-90'

עקרונות להתמודדות במצבי לחץ המועלים כאן יחד עם תפיסות מתחום ההתערבות האתגר:

1.     הסמיכות של ההתמודדות לאירוע הלחץ - ההתערבות האתגר "חיה" בצמוד ויחד עם הגירוי,      עיסוק ב"כאן ועכשיו" - ההתערבות האתגר מאוד ממוקדת בהווה  (אחרת יש סכנה מוחשית), 

2.     פסק זמן לאדם על מנת לארגן את כוחות האני שלו  - ההתערבות האתגר בנויה מ"גלים" של אתגר,

 3.     אספקת מידע נחוץ המפחית את חוסר הודאות - בהתערבות האתגר מובהרת קודם כל מטרת האתגר, מנותחות דרכי ביצוע, השלכות אפשריות ואז המעבר לשלב הביצוע.

4.     הפעלה והעסקה, נטילת יוזמה מפיגה חרדה -  הסתגלות טובה יותר ורווחה נפשית מושגת אצל אנשים הבוחרים סגנון התמודדות ישיר ופעיל.  ההתערבות ב אתגר היא כולה עשייה.

5.     אווירת ביטחון שמשרה המנהיג - המתווך האתגרי מקרין מקצועיות, ידע ושליטה מלאה במצב,

6.     חברת אנשים תאפשר תמיכה ותחושת שייכות, ההתמודדות מול מצב הלחץ לבד הרסנית - ההתערבות האתגר מתקיימת בקבוצה לה דינמיקה מרתקת הממוקדת בחוויה.
פיתוח חוסן דרך התערבות אתגר היא אם כך טבעית כאשר המתאמנים מכירים את הלחצים האופייניים למצב המטרה, החשיפה ללחצים נעשית באופן שביטחונם ביכולתם להתמודד עמם לא ייפגע ובנוסף נמנע מצב בו התמודדות עם לחצים תפריע לרכישת המיומנות הנלמדת. 

בעולם האתגר הדבר מתבטא בהדרגתיות, רכישת טובה של המטלה בשלבים ההתחלתיים תוך תחושת שליטה וביטחון מתוך הבהרה של הגבול העליון של המשימה על מנת לא לטפח ציפיות לא ריאליות. 

אימון בשלבים: לימוד המטלות הנדרשות ללא חשיפה ללחץ, חשיפה לגורמי הלחץ האופייניים ללא ביצוע המטלה ואח"כ שילוב בין השניים.

דוגמא ממודל שיקומי בשייט עם פדויי שבי, פוסט טראומה קבוצת 2003-5 (ועד היום)