רצף של התערבויות ואתגר
אז האם זה טיפול או חינוך, שיקום או פעילות מניעת נשירה דרך אתגר ?
במאמר זה אבחין בין שיטות ההפעלה השונות של התערבות האתגר, לפי המשקל היחסי של המרכיבים העיקריים בתוכנית, ספויילר - רובן המכריע של התוכניות אינן טיפוליות, רוב המציגים יעידו שהם עושים טיפול...
מקום ההתערבות ועומק ההתערבות ככלי לסיווג תוכניות בתחום:
מיקום ההתערבות למשל בין תוכנית המתקיימת בחצר בית ספר, או על קיר טיפוס מלאכותי ואולי בכלל בחורשה בסמיכות למועדון נוער שבקהילה. לחילופין ייתכן ונקיים מחנה בן מספר ימים בטבע או מסע בלב המדבר, השטח, הטבע יהיה בעל משקל משמעותי.
עומק ההתערבות: מדד שבוחן האם זו תוכנית לגיבוש קבוצה, להנחלת אמון או פעילות שמכוונת ליעד טיפולי כמו מיומנויות תקשורת. התערבות 'עמוקה' תהיה בעלת גוון יותר טיפולי ודורשת התאמות אתיות ומקצועיות שכאלו, היא מכוונת לכך מלכתחילה ובהסכמה. התערבות 'רדודה' יותר יכולה להיות פתוחה לתכנים בין אישיים רחבים, למיקוד שליטה פנימי וביטחון עצמי שהם בסיס חשוב לכל אחד.
ארחיב לגבי מיקום ההתערבות ואיך היא הולידה תוכן, תפיסת עולם שלמה, לדוגמא של project adventure והשלכות בישראל:
"אתגר במועדון" אם כך הוא פעילות חינוכית בפגישות קבועות וקצרות יחסית לאורך מספר שבועות.
- אמון – בניית אמון כמפתח ללקיחת סיכונים רגשיים ואף פיזיים בקבוצה,
- קביעת יעדים ברורה – על מנת לסייע למשתתפים לחוות תהליך טיפולי ממוקד, להעריך ולבקר את ההתקדמות ולשפר את ההעברה לחיי היום יום.
- לחץ ואתגר – ככלי לימודי אודות דרכי התמודדות, בדגש על קבלת תמיכה מאחרים במצבי משבר.
- אירועי שיא – (פארק חבלים גבוה, טיפוס צוקים) – אישוש הישגי המשתתפים, חיזוק הביטחון בלמידה. אירועי שיא כמאיץ למידה.
- הומור והנאה – שימוש בכוח המרפא של הצחוק.
- דינאמיקה בקבוצה – בעיקר במשימות של פתרון בעיות, כמודל למידה לחיזוק תחושת מסוגלות.
- הכנה (תדריך) – הכנת המשתתפים בקבוצה להתנסות בטוחה וממוקדת מטרה. הבניית והבהרת המפגש (מה הולך להיות, איך זה יהיה, מה אנחנו מצפים).
בשלב זה מוכר השימוש בחוזה למחויבות אישית (full value contract) וחידוד אלמנטים של אתגר לפי בחירה (יפורט בהמשך). כאן נקבע מה יקרה אם אחד מחברי הקבוצה ,לפחות, יפר את החוזה, וכיצד נאפשר לכל להתנסות לפי בחירתו.
- הפעילות המובילה – מהות המפגש, מכוונת על ידי המנחה שנדרש למלא מס' תפקידים הן "מבפנים" והן "מבחוץ". כאן שילוב של הנחיה בטיחותית עם מתן חופש לקבוצה להתפתח בתהליך הקבוצתי.
הדרגתיות ושלבים הן מילות מפתח כאן בכדי לאפשר לקבוצה לקחת אחריות , כאשר עפי"ר השלב מורכב מתת משימות ותרגילים שאף הם מתפתחים ברמות המעורבות הרגשית, קוגניטיבית ופיזית.
הערות לגבי מיקום ההתערבות ואפשרויות "להתרחק ולצאת לטבע":
אפשר להעמיד מערכי התערבות שונים, למשל תוכניות עם מתבגרים בסיכון:
- מערך התערבות לדוגמא: 10 מפגשים, מהם 7 בתוך בית הספר, במשך כ- 45 ד"ק וכ- 3 מפגשים באתר אתגר של ממש בפגישות שעשויות להמשך עד 6 שעות.
- התערבות בת 10 מפגשים, 9 מהם בני 3 שעות בסמיכות למתקן מהסגרת ומפגש אחד בן יומיים של מסע רגלי ובו רפטינג.
- Combs (2001) מתארת את התערבות מבוססת אתגר במחנה עם ילדים לקויי למידה, שעה קבועה בכל יום ! זוהי התערבות מבוססת אתגר שבה אחוז פעילויות הקרקע ("משחקים", הפעלות חבל נמוך) עשוי להגיע ל- 80% ופעילויות האתגר המשמעותיות (חבל גבוה) הן באחוזים בודדים. (מפגש יומי בן שעה). המשתתפים נהנים ממתקן קבע ומאנשי מקצוע טיפוליים המפעילים אותו באופן שוטף כחלק מהמענה הבית ספרי.
תוכניות דומות בארץ מתקיימות לאורך שעות בוקר בבית ספר, אחת לשבוע, למשל, בדרכ עם "תיק חבלים" שמדריכי עמותת אתגרים מביאים ,כדוגמא, לפעילות ניידת במקום נייח. דוגמא אחרת תהיה עמותת המסלול שמפעילה רכיבת אופניים לנוער במצבי סיכון, בדר"כ ממועדוני אופניים שהקימה בפארק ציבורי ולעתים משלבת הן הגעה לרכיבה במועדוני הנוער והן רכיבות שטח בנות מספר ימים ברחבי הארץ.
עמותת 'דרך לוטן' באורו של סגן לוטן סלוין שנפל בלבנון 2, מזמינה מתבגרים למסעות שטח בני מספר ימים בדרום הארץ. העמותה פיתחה מודלים קודמים של "מסעות הישרדות לנוער בסיכון" ומשלבת הן אנשי ערבה ומדבר הבקיאים בתאי השטח בנגב והן אנשי טיפול חובבי שטח ובעלי רקע בעבודה שכזו עם נוער. העמותה נשענת על השטח בו גדל לוטן ועל האיכויות שבו וממעטת להפעיל תוכניות התערבות בשטח הוסטל או במסגרת של נוער רווחה, למשל.
לעתים יהיה תהליך, במיקום ההתערבות (combs 2001):
- אימון – הדרכה טכנית ופיזית (יכול להיות בסמיכות למועדון הנוער )
- מסע ראשוני – מסע ממושך להבהרת הטכניקה שנלמדה ולבניית קבוצה
- סולו – בדר"כ 3 ימים של הישרדות ועיבוד אישי (מיקום בלב השטח)
- מסע שני ("מסכם") – מסע ממושך בפיקוח מינימלי של צוות
- עיבוד ושיקוף – תקופה המשמשת לעיבוד ההרגשות, החוויות, הלמידה
עד כאן, הרחבתי בקריטריון טכני של מיקום ההתערבות,.
2. עומק ההתערבות כמדד להערכת תוכניות:
כמובן שפעילות ערכית ופעילות חינוכית עשויה להיות מאוד משמעותית ומאוד עמוקה, אני מוקיר תודה למדריכים שלי ב"צופי הים חיפה" שהציבו בפניי אתגרים, קיבלו את סגנון ההתמודדות שלי והעבירו לי עולם ומלואו של הרפתקה, חברים וים.
ברורה לי היכולת של מדריכי אופניים, ניווט, שדאות, טיפוס, גלישת גלים, שייט הנמצאים ברחבי הארץ להיות דמויות משמעותיות עם חוויות מעצבות עבור כולנו. לעתים קרובות, ה"התערבות הרדודה" היא ההתערבות הבטוחה וההולמת.
ברור גם כי התערבות שרואה עצמה טיפולית יכולה לקחת את הטוב מכמה עולמות ולפתוח נדרשת הלימה צרכי המטופל, מורכבות הבעיה, הניסיון וההכשרה של המטפל, משך הזמן הרלוונטי לטיפול, ההקשר ממנו בא ואליו יחזור המטופל, טיפול אחר שהמטופל מקבל או יקבל, הנגישות של מטפל האתגר והאפשרויות הטכניות והאתיות העומדות לפני המטפל.
אתאר ,אם כך, רצף של התערבות המבחין בין התערבות "רדודה" (נופש) ועד התערבות "עמוקה" בה טיפול האתגר הוא העיקרי:
1. נופש פעיל: על פי רוב מדובר בפעילות נקודתיות, קצרות, במטרה שיפור תחושת המטופל כלפי עצמו. הדגש הוא על הפגה, הנאה, גיבוש ותרגול צוותים, למשל. המונח "Recreation" כאן מובא להמחשה, לשם נוחות בתרגום.
2. העשרה: מטרתה שיפור של אחד מהתחומים "הקלאסיים" של פעילות האתגר כמו שיפור בתפיסה עצמית, יחסי אמון, פתרון בעיות ולקיחת החלטות, לדוגמא.
הרווח מושג על בסיס למידה התנסותית עם הדרכה בשיקוף מצד גוף חונך/ מדריך / מטפל. פעמים רבות המדריך האתגר יהיה זה הדומיננטי. פעמים רבות איש האתגר יוביל את הקבוצה במרבית ההחלטות וייתכן כי המטפל נוכח באופן חלקי בלבד בתהליך. לדוגמא: סדנה של בית ספר בתחום האתגר, במעורבות נמוכה של המורה.
3. טיפול משלים: טיפול משלים לפי צורך על מנת לשפר את הטיפול העיקרי (להוסיף מסרים, לחדד, להעמיק תובנות, להרחיב את רפרטואר ההצלחות והתחושות ואף לקצר את משך הטיפול המסורתי, לשם כך נדרשת ברית טיפולית – חינוכית עמוקה ומקצועית בין מנחי הסדנה. התערבות האתגר בעלת כיסוי טיפולי רחב ובחירה במטרה טיפולית אחת תהיה החמצה של הפוטנציאל מחד והתעלמות מההשפעות הרחבות יותר שיתרחשו סביר להניח בכל מקרה. (פרקר ושות' (1995) מצא כי בשילוב של טיפול וורבלי "מסורתי" יחד עם טיפול אתגרי מושג השינוי הגדול ביותר). דוגמא של טיפול משלים יהיה ב"ספינה שטה" של אגף השיקום במשהבט, עמותת אתגרים (קרנות תומכות), משתתפים זוכים למסגרת טיפולית מוכרת ומלווה על ידי אגף השיקום אך מאידך הם שותפים פעילים בהשטת הספינה, ניהול המיזם ו"מליון" משימות הקשורות לניהול אורח חיים ושגרת ים בהשטת יכטה בארץ וברחבי הים התיכון.
4. טיפול עיקרי: בתפיסה זו נשענת מירב האחריות הטיפולית על האתגר. ההנחה היא שזהו מחולל השינוי העיקרי עבור המשתתפים. כאן נדרשת ,כמובן, מקצועיות טיפולית מלאה והסכמה מלאה וברורה של המשתתפים אודות מהות הפעילות. בארץ פעולות בודדות שניתן לתאר אותן כטיפול עיקרי, כזה שקורה אך ורק במרחב האתגר על ידי בעלי מקצוע, בתחילת שנות ה-2000 הקמתי מענה שכזה דרך שייט לילדים ונוער במרינה הרצליה, לשמחתי המודל שפיתחתי הצליח להכות שורשים עם מספר ילדים לאורך שנים ולצלוח סטיגמות לצד בעיות לוגיסטיות.
שני הפרמטרים העיקריים ,מיקום ועומק ההתערבות, מאפשרים מרחב אפשרויות בהגדרה ובהבניית תוכנית טיפול בעזרת אתגר ושטח.
חלוקה ראשונית שכזו מאפשרת התחלה של דיון על מענה ואיכות נדרשת למשל - התערבות רדודה במסגרת של מסע מדברי יכולה להיות משמעותית מאוד ביחס להתערבות עמוקה על ידי קלינאים בסטינג של "אתגר בהוסטל".
פרמטרים ,לדוגמא, בהרכבת התערבות האתגר:
- מאפייני אישיות (של הלקוח)
- ניסיון ויכולת טיפולית מוכחת
- הסכמה על עומק הטיפול מול חינוך
- מאפייני תרבות ומאפייני השירות של הארגון המפעיל
- ההתנסות - האמיתית / משמעותית היא ?
- מידת החיבור לטבע
- התיאוריה,העקרונות והערכים המובילים של השותפים
- ההנחיה, בחירת הצוות המוביל, מיומנות בעבודה בקו
- סוג העיבוד ושיטת העיבוד
- הקבוצה - כמה משקל ודרגות חופש יש בתוכנית לטובת דינאמיקה קבוצתית?
- תכנון ההעברה וההטמעה, חיבור של אחר משמעותי, סיפור אישי, חשיבה מטאפורית
- משך התוכנית
- סביבה (מז"א, למשל) ולוגיסטיקה
- מגוון הסביבה (פעילות ימית או יבשתית – למרות שעל פניו אין הבדל)